מרחב נשימה

בתכנון חלל, יש תחושה שצריך "לנצל" כל מילימטר. במיוחד כשיש פחות מרחב לשחק איתו.

אבל לפעמים, דווקא מה שנשאר פתוח, נותן מקום לדברים לקרות.

בשיחות הראשונות עם הלקוחות פה היה מאוד ברור שהחלל הזה צריך להכיל סיטואציות שזקוקות למרחב, גם בהרגשה וגם בגמישות הנדרשת. הם חלמו על בית שמשלב תחושת פתיחות טבעית עם אינטימיות מזמינה, חוויית האירוח הייתה חשובה במיוחד. אבל מה זה בעצם אומר?

פירקנו ופירטנו יחד את כל החלומות לחלל הזה ופה כבר היה לי ברור, כדי לאפשר לחלל הזה לנשום צריך לעשות ויתור קטן - פינת האוכל שנשארת בשגרה ללא כל שימוש יכולה להיסגר בארון עד לאירוח החג.

אותו 'ויתור' קטן פתח את החלל יצר מרחב קטן בין לבין, שנשאר פתוח בכוונה. בלי לתת לו מטרה או שם;

לא מעבר, לא אחסון, לא אזור ישיבה. פשוט מרווח. 

העיקרון הזה נקרא 'Negative Space' ולא הוא לא מה שנשאר פנוי אחרי שהכנסת הכול ;) 

אלא תכנון מכוון של אזור, דווקא כדי שכל מה שסביבו ינשום טוב יותר. בלי הריק - אין עומק/היררכיה/שקט בחלל. 

היפנים קוראים לזה ־Ma - הרווח שבין הדברים. 

הוא מגדיר יחסים, מאפשר נוכחות, נותן זמן ומקום להתרחשויות שלא מתוכננות מראש. 

בפרויקט הזה בחרתי לתכנן אזור כזה בחלל המגורים בכוונה כדי לאפשר חלל מרכזי פתוח וגמיש, עם מוקדי אינטראקציה ברורים. המטבח משמש כמרכז אירוח פעיל, והספה הדו-צדדית מאפשרת התאמה דינמית של החלל לסוגי אירוח שונים.